ארץ המנזרים/שחר מגן

צאלה ונטע הן אחיות. צאלה בת ה 46 היא האחות הפחות נורמטיבית. זו שחיה בישוב קטן באזור ים המלח. היא חיה לבדה. בלי בן זוג או ילדים. היא עובדת במועצה ואחראית על קבלת חברים חדשים לישוב, תפקיד דומיננטי. מהתפקידים האלו שאתה בטוח שמי שממלא אותו הוא האדם הכי "הולך בתלם" לא איזו נפש חופשיה. צאלה עצמה מאמינה שיש לה חוש לאנשים. שהיא יכולה לדעת מי מתאים לישוב  ומי יהיו אלו שיעזבו כלעומת שבאו. מעטים אלו שמצליחים להפתיע אותה. נטע אחותה לעומתה גרה בעיר. נשואה עם 2 ילדים. סגנית מנהלת כלא נשים. נטע היא כל מה שצאלה לא. הן חברות. הן בקשר רציף. אולם ניתן לחוש בחוסר הסבלנות שנטע מפגינה כלפי צאלה.  הרומן מתחלק לשני חלקים, חלק ראשון שצאלה היא הדמות המרכזית בו וחלק שני שנטע היא הדמות שסביבה העלילה סובבת. הרומן היפיפה הזה מתחיל בבוקר של חורף בישוב. חורף הוא לא משהו שקורה שם הרבה במדבר. ובכל זאת גשם שוטף יורד וזוג מהפנימייה יוצא לטייל בוואדי. כל הפנימייה הזו מלכתחילה לא באה טוב לתושבים. הם לא מבינים איך תקעו להם את הילדים המופרעים האלו ליד הבית. צאלה אומרת לזוג הצעיר שהולך לעבר  המדבר שלצאת בגשם השוטף לוואדי זה מסוכן - יש שיטפונות. הם כדרכם של נערים ונערות בגילאם האלו לא מקשיבים לה והאסון אכן קורה. הנערה דופקת בצרחות ובבכי נוראי על דלתה של צאלה שהוא הבית האחרון שלפני הירידה לוואדי. הנערה ניצלה הנער נעלם. מיד אחרי שצאלה מזעיקה את כל מי שצריך היא מזעיקה גם את מוריס. מוריס סגן ראש המועצה. שהיה "הסיכוי הכי טוב של הנער הזה...הוא מכיר את השטח טוב מכולם" הנער נמצא. הוא בכלל הסתתר כל הזמן הזה במקלט של בניין בדימונה. כל מה שהוא רצה זה  לבדוק כמה הנערה הזו דלוקה עליו. אבל מה שקרה זה שבבוקר למחרת מוריס עוד נסע עם הג'יפ ונעצר במרחק מצאלה ויצא אליה מהרכב ובצעד השלישי שלו הוא פשוט התפוצץ לה מול העיניים. זו לא הייתה ההתפוצצות היחידה. אחריו היו עוד פיצוצים. עוד אנשים נהרגו. מוקשים. מוקשים שנסחפו בשיטפון. זהו ההסבר הרשמי. ההסבר שכמובן גורם לכאוס בתוך הקהילה של יישובי ים המלח. אנשים באו לגדל ילדים באווירת חופש. בשקט. אנשים הגיעו לאזור הזה בשביל השלווה והקהילה והמדבר. היכולת לצאת מהישוב ישירות לתוך הטבע. לתוך מסלולי טיול מהיפים שיש. ופתאום אנשים מתפוצצים ממוקשים. צאלה חשה ורואה את הדברים באופן אחר. היא מוצאת קשרם בין האנשים האלו שנהרגו רק לכאורה ככה סתם מפיצוץ. היא חוקרת את העניין לעומק. היא קוראת על הנושא. עולם שלם מתגלה לה. היא שומעת סיפורים על נזירים שהיו  באזור. על אמונה חזקה ושלוות נפש וחום שמגיע מבפנים. היא חוקרת את הפיצוצים האלו מהצד הרוחני שלהם. היא מפתחת תאוריה עמוקה ומבוססת שמצביעה על בעירה פנימית, על התבודדות ועל שלוות נפש. התיאוריה של צאלה נסמכת  על האזור הגיאוגרפי שנמצא ליד  אתר הטבילה קאסר אל יהוד. על שפת נהר הירדן ושלידו עומדים מבנים נטושים של מנזרים. הכניסה לאזור הזה עדין אסורה. יש תאוריות רבות על המסתורין שאופף את האזור הזה. ומי שבכל זאת זכה להיות בו בפעם בשנה שהמקום נפתח למבקרים נשאר עם פה פעור אל מול יופיו של האזור. אולם הסיבה האמיתית לסגירת האזור למבקרים היא עשרות המוקשים שמפוזרים שם ומהווים סכנה גדולה. הישוב הקטן כמרקחה. בוקר אחד הם קמים ועל בתי היישוב מרוססת הכתובת "מי הבא בתור?" מה שלא מוסיף דבר לאווירה שגם ככה היא על סף רתיחה. בו בזמן מתנהל וויכוח עמוק בין אלו שתומכים בבניית תחנת כוח באזור ואלו שמתנגדים בתוקף. ובתוך כל זה קיימת גם מחאת תושבי הערים שליד. דימונה, ערד  - גם הם רוצים נתח מהחגיגה - מהכסף הגדול. בוקר אחד במפגש של תושבים חדשים שבאים להתעניין במעבר אל הישוב, צאלה שכבר כל כולה שקועה בתוך התאוריה שלה משתפת את האנשים החדשים בתיאוריות שלה בתוספת שקופיות שלא משאירות מקום לדמיון של תוצאות הפיצוצים. קמה מהומה גדולה. צאלה לא רק מאבדת את מקום העבודה שלה, היא מאבדת גם את מעט הסבלנות של תושבי היישוב כלפיה. החלק השני מתחיל עם היעלמותה של צאלה ועם נטע אחותה שבאה ליישוב. נטע מחליטה לחפש את צאלה קודם כל בבית שלה. היא נחושה למצוא את צאלה ויהי מה. היא שוהה בבית של צאלה. משם מתחיל המסע של נטע. אט אט היא מרחיבה את המעגלים שלה. היא מכירה את תושבי היישוב. מכירה את נערי הפנימיה. היא צועדת בעקבותיה של צאלה. מנסה בכל כוחה להבין מה קרה.  מידי פעם היא משוחחת עם בעלה. אולם להפתעתה המרחק ממנו רק עושה לה טוב. היא נהנית להיות לבד בבית של צאלה. היא נהנית מהמרחק מבעלה והבת המתבגרת שלה, שהיחסים בניהן לא טובים בכלל.  ונטע לא ממש מבינה איך הן הידרדרו למקום שבו הם נמצאות עכשיו. נטע הולכת בעקבות צאלה. הדברים שהיא שומעת על צאלה מפתיעים אותה. יחד עם זאת השיטוטים שלה ביישוב המפגשים שלה עם הדמיות השונות. הדברים מתחילים להתבהר לה. עוזר לה גם הידע שלה. כמי שעובדת כל כך הרבה שנים בבתי כלא. היא מבינה סימנים. היא קולטת תהליכים. היא מצליחה לחבר את הפסיפס יחד. הסיפור מסתיים איך לא במעמקי ארץ המנזרים. שם בתוך המנזרים המתפוררים, בבדידות של פיסת האדמה היבשה הזו, במקום מלא ההוד והמסתורי שכל כך הרבה אגדות נקשרו אליו. שם נטע תקבל תשובה מהמפתיעות שיש.  ארץ המנזרים הוא סיפור יפיפה שקשה להניח מהיד. התעלומה שיש בו. האנשים שרוחשים באזור,  בפיסת הארץ היפה הזו.  שהבולענים עושים בה שמות. הכל יחד נקשר לעלילה כתובה נפלא. לסיפור שהוא מרתק ומפתה בו זמנית. יופי של ספר רוצו לקרוא.

מו"ל: אחוזת בית 327 ע' מודפסים